רמלה נ' עתיד רשת מכללות טכנולוגיות בע"מ

החלטה

בקשה להעברת הדיון בתובענה מחמת קיומה של תניית שיפוט מוסכמת.

המשיבה הגישה תביעה לסילוק ידה של המבקשת ממבנה אשר שימש או משמש כבית ספר (גוש 5148 חלקה 5) ("המבנה").

החזקה במבנה הוקנתה למבקשת מכוח הסכם שכירות שנחתם ביום 17.10.02 בין איגוד ערים לחינוך רמלה – לוד (אשר פורק בינתיים) לבין המשיבה. המשיבה טוענת כי עם פירוקו של איגוד הערים הועברו זכויות ניהול בית הספר אליה ונשמט הבסיס להמשך קיומו של הסכם השכירות. על כן נדרשת המבקשת להשיב את החזקה במבנה לידי המשיבה. עוד נאמר המשיבה הודיעה למבקשת על ביטול ההסכם כפועל יוצא מפירוקו של איגוד הערים.

סעיף 32 להסכם שבין המשיבה לבין איגוד הערים קובע כי "בכל מחלוקת בקשר עם הסכם זה ידונו ביהמ"ש בתל-אביב, בהתאם לסמכות העניינית". על בסיס תניה זו עתרה המבקשת לסילוק התביעה על הסף ולחלופין: להעברתה אל בימ"ש השלום בת"א. בתגובה לבקשה טוענת המשיבה בין היתר כי היא אינה צד להסכם ועל כן אינה כפופה להוראותיו. עוד נאמר כי הסעד המבוקש בתביעה אינו נתבע מכוח ההסכם אלא מכוח בעלותה של המשיבה במבנה ומכוח החלטת משרד הפנים אשר להבנתה המשיבה העביר אליה את הזכות לנהל את המבנה. כמו כן נאמר כי סעיף 32 הנ"ל אינו קובע סמכות שיפוט ייחודית אלא סמכות שיפוט מקבילה ועל כן המשיבה אינה מנועה להגיש תביעתה בבית משפט זה. ב"כ המבקשת הגיש תשובה לתגובת המשיבה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. השאלה אם תניית שיפוט היא ייחודית או מקבילה נבחנה לא אחת בפסיקה ונקבעו לגביה המבחנים הבאים: ראשית, תניית שיפוט תתפרש כתנייה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים. שנית, במקרה של ספק, יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה. (ראה: ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ, פ"ד לד(1) 260 בעמ' 266-267). עוד נקבע כי " הטעם לכך שכאשר אנו באים לפרש תניית שיפוט אנו סוטים במקצת מן העקרונות הרגילים של פרשנות חוזים, ועומדים יותר על דרישות לשוניות - פורמליסטיות הוא כי "מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה"" (ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה. פ"ד מד(3), 600 ,עמ' 612-613).

בענייננו, מקובלת עלי טענת המבקשת כי המלים "מחלוקת בקשר עם הסכם זה" יכולות להכיל גם מחלוקת בסוגייה האם פירוקו של איגוד הערים גורם לבטלות הסכם השכירות או מהווה עילה לביטולו כדין. לפיכך, נראה כי לכאורה גם לבתי משפט השלום בת"א סמכות מקומית לדון בתובענה. עם זאת, אין חולק כי נוכח מקום הימצא המקרקעין קיימת, עקרונית, גם לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום;לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4.".

גם אם נניח, מבלי לפסוק, כי המשיבה באה בנעלי איגוד הערים לצורך הסכם השכירות ברי כי אם תניית השיפוט איננה ייחודית אלא מקבילה, קיימת למשיבה זכות להגיש תביעתה גם בבית משפט זה. כאמור, המבחן בעניין תניית השיפוט הוא מבחן לשוני במסגרתו מוענקת סמכות לבית משפט מסוים "תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים". לטעמי, לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית כי אם מקבילה. התניה קובעת אמנם כי הסכסוכים בקשר להסכם יידונו בבתי המשפט בעיר תל-אביב אולם אין בלשון התניה כל גריעה או שלילה מסמכותם של בית משפט אחרים לדון בסכסוך.

לאור האמור, אינני רואה כל מניעה לדון בתובענה גם בבית משפט זה בהתבסס על תקנות 3-4 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשה זו נדחית. אין צו להוצאות.

המזכירות תקבע מועד לדיון בבקשת רשות להתגונן בהתאם ליומן.

ניתנה היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: